אל תתנו לתיקון לבלבל אתכם 

השבוע שחלף הניב את העליה החדה ביותר במניות שנראתה בארה"ב מזה שנה – עליה בת 5.4%. וזה עוד בשבוע מקוצר של ארבעה ימים בלבד!
אירופה לא פיגרה אחרי ארה"ב (למעשה, היא הקדימה אותה. מיד נפרט): העליות בה בשבוע החולף נעו בין 3.8% עלוב (בשוויץ) ל-6.3% רציני קצת יותר (באנגליה).
 
לכאורה, נראה שלתפנית כל כך חדה יכולים להיות אחראים נתוני מקרו חזקים שפורסמו בשבוע החולף, אבל לא – לוח הפרסומים היה דליל למדי, וחלק מהנתונים שפורסמו בהחלט לא מצדיקים פרץ אופטימיות כמו זה שנראה בשווקים. אז למה הם בכל זאת עלו? בגלל שהם ירדו בחדות בשבועות שלפני כן.
 
פרסומים בשבוע החולף:
הטובים –
·         מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה פחתו, לאחר שעלו שבוע קודם לכן. מדובר בנתון שבועי, שירד בצורה חדה מאז שיאו של המשבר, אבל שירידתו נעצרה בחודשים האחרונים ומאז הוא נע בתוך טווח נתון.

·         קרן המטבע הבינלאומית עדכנה את תחזיות הצמיחה העולמיות שלה כלפי מעלה. יחד עם זאת, הדגישה קרן המטבע שהסיכונים מכיוון אירופה דווקא עלו.

·         נתוני התעסוקה של קנדה ואוסטרליה מצביעים על התאוששות ברורה.

·         שורה של מדינות העלו ריבית, וסימנו בכך שהן מוטרדות פחות מיציבותה של ההתאוששות הכלכלית: הודו, טיוואן, מלזיה, שבדיה, דרום קוריאה.

·         אירופה פרסמה עוד מידע על מבחני הלחץ שבכוונתה להעביר את הבנקים בה. מיד הרחבה.

 
פחות טובים –
·         נתוני המכירות בחנויות קיימות היו חלשים מעט מהצפוי.

·         נתוני המכירות הסיטונאיות ירדו לראשונה מזה שנה.

 
מעבר לנתון חודשי כזה או אחר, קיימות הדאגות הרגילות שמלוות את העולם מזה תקופה ארוכה: עוצמתה של ההתאוששות, למה יגרמו בעיות החוב באירופה, דליפת הנפט בארה"ב, והעובדה ש
 
התרומה של התוכניות הפיסקליות בארה"ב הופכות להיות שליליות ברבעון השלישי
כולם מדברים על התרומה של התוכניות הפיסקליות הענקיות שמפעילה ארה"ב במשבר, ולא שמים לב שלמרות שהתוכניות עדיין בשלבי יישום כאלו ואחרים, התרומה שלהן – לא זו בלבד שהסתיימה - היא הפכה שלילית. ההערכה היא שהתוכניות תרמו 2% צמיחה ברבעון הראשון של השנה (שהסתיים, כזכור בצמיחה של 2.7%), תרומה של 0.8% ברבעון השני (נתון שעדיין לא פורסם), ויגרע מהצמיחה 1.6% בכל אחד משני הרבעונים הבאים. גם בשנת 2011 כולה, ההערכה היא שתרומת התוכניות תהיה שלילית. למי שהערכות אלו לא מסתדרות עם העובדה שהתוכניות עדיין לא הסתיימו, נסביר שעל מנת שתהיה תרומה חיובית, התוכנית צריכה להיות גדולה משהיתה ברבעון קודם.
 
שוק המניות חזר לעלות בקצב דו ספרתי, או הולך לרדת בחדות?
נראה שזה הוויכוח בין הפעילים השונים בשוק. לנו נראית סבירה יותר תשובה של: לא זה ולא זה, שהיא תשובה זהה ל: גם זה וגם זה.
נראה לנו סביר יותר שבעתיד הנראה לעין, שוק המניות לא ילך לשום מקום עם תנודתיות מאוד גבוהה. נראה שהוויכוח על תרחיש המקרו השונים לא הולך להסתיים בקרוב. תנועה בתוך טווח ברוחב של 20% ואפילו יותר בתקופה הקרובה, נראית לנו סבירה יותר מאשר תנועה בכיוון אחד. גם אם בסוף שנה זו (נניח) יהיו המניות גבוהות ב-8% (נניח) מרמתן היום, לא בטוח שהתנודתיות החריפה שלהן תהיה שווה את התשואה.
 
למה להחזיק אגח מדינה בתשואה כזו?
היא שאלה שאנחנו שומעים תדיר. התשובה לשאלה נחלקת לשניים:
ראשית, תחזית השורש שלנו לא טובה למניות, ולא רעה לאגח.
שנית, אפילו נניח שאנחנו טועים, התנודתיות בשוק (עד שכולם ישתכנעו סופית שאנחנו טועים), היא כזו שאיננו ממליצים להותיר את התיק ללא גידור. כלומר, תיק בו הוחלף רכיב אגח מדינה במזומן, הוא תיק שבעת עליה במניות יזנק, אבל בעת ירידה במניות יירד חזק.
 
מבחני הלחץ על הבנקים באירופה
האירופאים מקווים לחזור על ההצלחה של מבחני הלחץ שהעבירו האמריקאים את הבנקים שלהם בראשית 2009. בינתיים, נראה שזה הולך להם. התוצאות יפורסמו ב-23/7. בשבוע שעבר נודעו הפרטים הבאים:
o         המבחנים יוחלו על 91 בנקים אירופאים, המהווים 65% מענף הבנקאות באירופה.

o         ה"לחץ" יקבל ביטוי בשלושה תחומים (התנאים לא פורסמו באופן רשמי. מדובר בהערכה):

o        צמיחה נמוכה (בשלוש נקודות אחוז מתחזית הקונצנזוס לכל מדינה),

o        אבטלה גבוהה,

o        והתנאי המעניין מכולם – בהנחה של תספורות על החובות של כל מדינות אירופה. החל מתספורת של 5% על אג"ח ממשלת גרמניה ועד 30% על אג"ח ממשלת יוון.

 
מטרת מבחני הלחץ על הבנקים זהה לזו שהיתה למבחנים שהורצו על הבנקים האמריקאים לפני שנה: לייצר שקיפות שתוביל לרגיעה בתחום הבנקאות בפרט, ובתחום הפיננסי, שוקי הכספים ושוקי ההון, בכלל.
אצל האמריקאים זה עבד. לאחר ההודעה על מבחני הלחץ החלו מניות הבנקים לעלות, ולקחו איתם את כל השווקים.
 
אלא שלא כמו אצל האמריקאים, כאן לא ברור מה ייעשה לבנק שייכשל במבחנים. בניגוד למקבילו האמריקאי, לבנק המרכזי האירופי אין אפשרות לסייע ישירות לבנק מסחרי כזה או אחר.
מה שבטוח, זה שהפעם, שלא כמו אצל האמריקאים, הזינוק במחירי הבנקים החלה עוד לפני פרסום התוצאות.