אבולוציה של מלחמות האותיות, ה-V מת, יחי השורש - ואולי זה W? 

אבולוציה של מיקוד החששות של הפעילים - עדכון
 
•         בראשית (לפני חודשים מספר) התמקדו הפעילים בשוקי העולם בחשש מפני חדלות פרעון / בצורך בהסדרי חוב של מדינות באירופה.
•         לאחר  מכן, נרשמה החמרה. המיקוד עבר לחשש לחזרה למשבר פיננסי בעקבות חשיפה של גופים לחובות של מדינות אירופאיות בעיתיות.
•         בשבועיים האחרונים (תוך התגברות בשבוע החולף): חשש לשרידותה של ההתאוששות המקרו כלכלית בארה"ב. אפשר היה לראות זאת בסוף החודש עם התחזקות בת למעלה מ-2% בשוויו של האירו בהשוואה לדולר. לא שקרה משהו טוב באירופה, אבל השוק נתן משקל גבוה יותר לדברים הלא טובים שראה בארה"ב. דרך אגב, אם כבר דיברנו על שינויי פוזיציה חדים בשווקים בסוף השבוע: הפוזיציה המצטיינת של החודשים האחרונים – לונג זהב ושורט אירו – התהפכה. חלק מזה, כאמור, בגלל הסטת תשומת הלב לבעיות של ארה"ב שהובילה להתחזקות יחסית של האירו, אבל חלק אחר בגלל הנזלה של פוזיציות ע"י קרנות גידור. לא סימן טוב.
 
אבולוציה של מלחמות האותיות
•         בראשית (לפני למעלה משנתיים), היה הוויכוח בין התאוששות דמוית V, דמוית L או דמוית V.
•         אח"כ (לפני כשנה) היו סימנים ברורים לשיפור במשתנים המקרו כלכליים, ואת אנשי ה-V האופטימיים עקפו מימין אנשי סימן הנייקי האופטימיים עוד יותר. אנשי ה-L ואנשי ה-U נאלצו לחפש אותיות וסימנים אחרים חדשים לנוכח הצמיחה איתה לא ניתן היה להתווכח. חלקם פנו לסימן השורש (קרי, התאוששות מהירה מהמיתון שלאחריו קצב הצמיחה פוחת ו"נתקע" ברמה נמוכה לאורך זמן). אחרים פנו ל-W.
•         עכשיו, עם סימנים ברורים להאטה בצמיחה, התאדתה מפלגת הנייקי. אנשי ה-V עדיין קיימים ומספרם אינו נמוך, אלא שהם מדברים עתה על האטה זמנית בדרך להמשך ההתאוששות. אנשי השורש וה-W חוגגים עתה עם שלטי "אמרנו לכם" בחוצות העיר, ומתחילים להתווכח ביניהם – בתוך המשפחה - מי הצודק.
 
ה-V מת, יחי השורש - ואולי זה W?
השווקים מתמחרים בימים האחרונים W: אפשר לראות זאת בירידת התשואות בארה"ב אל מתחת ל-3%. נכון שחלק מירידה זו נובע מעדכון כלפי מטה של תחזיות האינפלציה בארה"ב אל 1% ואף פחות מכך, אבל החלק העיקרי הוא בריחה לאיכות מנכסים מסוכנים. אפשר לראות זאת גם בירידה בשוקי המניות – ב-16% מאז השיא המקומי שנקבע השנה, הן בארה"ב, הן באירופה והן בישראל.
 
זה שהשווקים נוטים לקיצוניות לשני הצדדים אנחנו יודעים. השאלה היא מה הסיכוי ל-W, כלומר לחזרה לצמיחה אפסית עד שלילית.
W אמיתיים הם מאוד נדירים. רק אחד כזה התרחש בארה"ב בחמישים השנים האחרונות. זה היה בשנות השמונים, וה-W של אז היה מעשה ידי אדם. הפד העלה את הריבית בחדות על מנת להציל את ארה"ב מאינפלציה משתוללת, ויצר את החזרה למיתון. זה ש-W הוא אירוע נדיר, לא אומר שהוא לא יקרה הפעם, אבל לנו ממשיך להיות נוח עם תרחיש השורש המאוד וותיק שלנו.
 
באופן לא אינטואיטיבי תרחיש של התאוששות דמוית שורש, הוא דווקא תרחיש פסימי יותר מאשר תרחיש שלW. W, בהגדרה, הוא תרחיש של חזרה זמנית למיתון. שורש הוא צמיחה איטית יותר מתמשכת על פני שנים. אנחנו מעריכים שלשם ארה"ב וישראל הולכות. מצבה של אירופה חמור יותר.
 
אנשי ה-V עומדים על שלהם
אנשי ה-V, ששמם שונה בשבועיים האחרונים לאנשי ה"ההאטה הזמנית", טוענים שלא מדובר ב-W וגם לא בשורש:
•         משום שהצמיחה בסין תציל את העולם. אנחנו חושבים אחרת: סין היא לא קטר הצמיחה של העולם, היא קרון ברכבת שמובלת ע"י הקטר שהוא ארה"ב. זה נכון שלקרון הזה יש יכולת מינוע עצמאי במידה מסוימת – סין יכולה בקלות להנהיג עוד תוכניות תמרוץ – אבל יכולת זו מוגבלת, לדעתנו, הרבה יותר מכפי שנוטים לחשוב.
•         משום שחלק מאוד גדול מתוכניות התמרוץ הפיסקליות של ארה"ב עדיין לא יושמו, ותרומתן עדיין לא הורגשה. עובדתית, זו טענה נכונה. אולם צריך לזכור שצמיחה פירושה הגדלה של התוצר. התוצר שהושג במחצית הראשונה של השנה היה – בחלקו הגדול – תולדה של תוכניות תמרוץ. בשביל לייצר צמיחה מעבר לכך, צריך תוכניות גדולות עוד יותר. זה נכון שיש עוד תוכניות, אבל הן לא גדולות יותר.
•         משום ש"מקסימום, האמריקאים ייצאו עם עוד תוכניות". המגבלה על עוד תוכניות פיסקליות בארה"ב היא פוליטית, לא פיננסית. תהינה עוד תוכניות רק אם המצב יהיה מאוד חמור. או במילים אחרות, בשביל שתהינה עוד תוכניות, צריך שה-W כבר יתרחש.
•         דרך אגב, אנחנו לא תומכים בטענה שנשמעת לעיתים ע"י אנשי ה-W כנגד אנשי ה-V, ועל פיה הפד מיצה את כלי העבודה שלו ולא יוכל לסייע אם המצב יחמיר. אין לפד, עקרונית, שום בעיה להתחיל לרכוש שוב נכסים בשוק. גם הוא, כמו הממשל, לא יעשה זאת לפני שהמצב יחמיר יותר. שלא כמו הממשל, לא סביר שהפד יאחר בתגובה.
 
אז מה תמך בתרחישי המקרו הוורודים פחות?
שורה של אינדיקטורים מקרו כלכליים חלשים שפורסמו בעיקר (אך לא רק) בארה"ב. הצמיחה עצרה לנוח. עצירה זמנית או קבוע – זו כבר שאלה שהתשובה לה מתוארת באותיות ובסימנים אותם הזכרנו לעיל:
•         מדד מנהלי הרכש של סין ירד זה החודש החמישי ברציפות.
•         גם בארה"ב עלה מדד מנהלי הרכש בשיעור נמוך מהצפוי.
•         תביעות ראשונות לדמי אבטלה עלו בארה"ב ב-13 אלף בשבוע החולף, ל-472 אלף. צריך לקחת בחשבון שעתה, לאחר שחלק גדול מעבודת מפקד האוכלוסין בארה"ב נמצא בשלבי סיום, העובדים הזמניים שגויסו לצורך המפקד מסיימים את עבודתם בקצב של 70 אלף איש בחודש. לא כולם יקבלו דמי אבטלה, אבל מספר התביעות הראשוניות צפוי לגדול בכ-20 אלף בחודש רק בגלל המפקד.
•         סך התביעות לדמי אבטלה הגיעו ל-4.6 מיליון. אם לא תאושר הארכה של תוכנית החירום לביטוח אבטלה בארה"ב, תוכנית שהאריכה את זמן הזכאות לדמי אבטלה, ייגרעו כשני מיליון איש מרשימת מקבלי דמי האבטלה בסוף יולי.
•         כל נתון הקשור בשוק הנדל"ן למגורים בארה"ב צולל בזמן האחרון. תופעה זו לא צריכה להפתיע איש. ההתאוששות בשוק הדיור, לרבות מחירי הדירות בארה"ב, היו תולדה של תוכניות סיוע ייעודיות לתחום. עם מיצוי התוכניות הללו, שבה להתגלות התמונה הבסיסית והאמיתית ביותר – מלאי הדירות הלא מכורות בארה"ב גבוה כמעט פי שניים מרמתו בשנים "נורמליות" של טרום המשבר. חוסר שווי המשקל בשוק הנדלן הוא שהתחיל את כל המשבר; הוא יהיה בין האחרונים לחזור לשיווי משקל בעוד שנים מהיום.
•         מספר המשרות החדשות שייצר המשק האמריקאי, נתון מקרו מרכזי בהשפעתו על השווקים, פורסם ביום שישי וכצפוי איכזב – אם כי לא במידה משמעותית. המשק האמריקאי איבד ביוני 125 אלף משרות לעומת צפי לאובדן 110 אלף. עיקר הירידה במספר המשרות מוסברת בסיום העסקתם של עובדי מפקד האוכלוסין. נתון חשוב יותר, הוא תוספת בת 83 אלף משרות במגזר הפרטי שנוצרו ביוני (הצפי היה לתוספת של 110 אלף).
•         שיעור האבטלה בארה"ב אומנם פחת ל-9.5% (הצפי היה לשיעור של 9.8%), אולם ירידה זו נבעה מיאוש של מחפשי עבודה, שהחליטו להפסיק לחפש ונגרעו, על כן, ממספר דורשי העבודה. המשק האמריקאי זקוק לתוספת בת 150 אלף משרות מידי חודש על מנת לשמר את שיעור האבטלה ללא שינוי (בהנחה שאין גם שינוי בשיעור ההשתתפות). המסקנה המתבקשת היא שאם לא יתיאשו מספר רב מאוד של אמריקאים מידי חודש ממציאת עבודה, שיעור האבטלה בארה"ב בדרך חזרה אל מעבר ל-10%.