סוף השבוע בשווקים 

ארבעת האירועים שגרמו להתפתחויות
 
לוותיקי 2008 הירידה בת 5% במדד ה-S&P בתוך שלושה ימים היא מצחיקה, אבל בכל זאת.
עזר קצת לאדרנלין גם העובדה שהתשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים ירדו בשלושת הימים הללו ב-10 נקודות בסיס ל-3.60%, התחזקות של הדולר ב-1.6% מול סל המטבעות הרלבנטי לו, וירידה בת 4-4.5% במחירי הזהב והנפט.

אז מה היה לנו שם. ארבעה ארועים גרמו להתפתחויות שתוארו לעיל. כולם השפיעו לאותו כיוון, כולם סיפורים של השבוע האחרון.
א.    סין נוקטת בצעד נוסף לייבוש עודפי הנזילות
במהלך השבוע שחלף התווסף צעד הצרה נוסף: הגבלה של האשראי הבנקאי ע"י צעד מדיניות יצירתי העושה שימוש במילה האחרונה בטכנולוגיה: הטלפון. פקיד בממשל מרים טלפון למנהלי מחלקות אשראי בכמה בנקים שנבחרו היטב ומורה להם להפסיק לתת אשראי עד לסוף החודש. גאוני. הצמיחה בסין חזרה לשיעור דו ספרתי. מדד המחירים עדיין בשליטה (עליה של 1.9% בשנת 2009), אבל מתפתחים כבר סימני בועה ברורים בכל מיני מוקדים. ייבוש הנזילות הוא צעד ברור ומתבקש בשלב זה של היציאה מהמיתון.
למרות זאת, העולם לקח את הצעדים הללו קשה. פתאום נבהלו שאולי צעדים מסוג זה יפגעו בעוצמתה של הצמיחה. ברור שזה מה שהם יעשו! מה לעשות שאי אפשר להמשיך עם ההנשמה המלאכותית של הממשלות והבנקים המרכזיים בעולם לעד. הרי, זו אחת (משלוש) סיבות בגללן אנחנו מאמינים שאחרי זינוק ראשוני בקצבי הצמיחה בארה"ב ובישראל, ייצא האוויר מהצמיחה.

התוצאה של המהלך של סין: פגיעה במחירי הסחורות בעולם, עקב היותה צרכנית הסחורות הגדולה בעולם. פגיעה זו הובילה לירידה במניות של חברות הסחורות ולירידה כוללת במדדי המניות של מדינות הסחורות: ברזיל, למשל. היא הובילה גם להחלשות המטבעות של השווקים המתעוררים (= התחזקות הדולר).

ב.    אובדן הרוב המיוחס שהיה לדמוקרטים בסנאט
עם לכתו של טד קנדי, הסנטור הדמוקרטי ממסצ'וסטס, ועם בחירת סנטור רפובליקאי במקומו, איבדו הדמוקרטים את הרוב בן 60 מושבים (מתוך 100) שהיה להם בסנאט. רוב מיוחס העניק לדמוקרטים שלווה ובטחון, שלא יהיה להם מעתה. תוכניות פיסקליות של הממשל שהיו יכולות לעבור בקולות הדמוקרטים בלבד, יסבלו עתה מהצקות של הרפובליקאים, בין השאר, בצורה של פיליבסטרים, שנחסכים ממפלגה לה רוב מיוחס.

התוצאה: ירדו סיכויי ההיתכנות של תוכנית הבריאות של אובמה. ירדו גם סיכויי ההיתכנות של כל תוכנית תמרוץ נוספת שאובמה חשב להעביר. סיכוי נמוך יותר לעוד תוכניות פיסקליות, עשה טוב לאג"ח ממשלת ארה"ב, שהרי כל תוכנית כזו פירושה הגדלת החוב והגדלת צרכי הגיוס. מאותה סיבה גם הדולר נהנה מאובדן הרוב המיוחס. המניות, לעומת זאת, סבלו מכך. בין אם תוכנית התמרוץ מוצלחת ובין אם לאו, מעצם הגדרתה תמיד יימצא המגזר שייהנה ממנה, ועתה ירד הסיכוי שזה יקרה.

ג.    "ועדת בכר" של אובמה
הודעת אובמה על כוונתו לבצע רפורמה מקיפה בתחום הבנקאות בארה"ב היתה הפתעה גמורה. עיקרי הרפורמה:
•    מניעת קיומם של בנקים שיהיו "גדולים מכדי ליפול" – אובמה אמר מפורשות שהרפורמה תחול גם על בנקים שהיום אין שום בעיה ביציבותם או בהונם.
•    מגבלות על מסחר לצורכי נוסטרו – לא נאמר מה בדיוק יהיו מגבלות אלו, אבל הן נועדו למנוע ניגודי אינטרסים בין הבנק לבין לקוחותיו. (פסגות לא חיכתה לאובמה וביצעה מהלך דומה בחודשים האחרונים).
•    מגבלות על בעלות על קרנות גידור ו-PE.

מסיבה לא ברורה הדגישו אנשי אובמה שאין מדובר בחזרה ל"גלאס סטיגל". זה כן, רק קטן יותר.
תזכורת: חוק גלאס-סטיגל כלל פרק שהיה למעשה ועדת בכר הראשונה של האמריקאים. הסעיף הרלבנטי הפריד בין בנקאות מסחריים לבנקאות השקעות ולחברת ביטוח, והוא נחקק (יחד עם סעיפים נרחבים מאוד נוספים, ביניהם הקמת ביטוח פדרלי לבנקים) אחרי המשבר של שנות ה-30 והיה בתוקף עד 1999. עוד לפי כן, היו מהלכי כרסום בו, אבל ביטולו הרשמי נעשה עקב הטענה שכשמצב המשק לא טוב, כספי החוסכים מוצאים דרכם בעיקר לפקדונות בנקאיים, וכשהוא כן טוב – למכשירי השקעה. איחוד בנק מסחרי עם בנק השקעות, כך נטען, ייצב את החברה. איך שבוטל הסעיף נוצרו המפלצות הפיננסיות דוגמת סיטי למשל שכלל גם בנק מסחרי, גם בנק השקעות, גם בית השקעות, גם חברת ביטוח, גם בנק למשכנתאות, ועוד.

עכשיו שם אובמה מגבלות רכות יותר, אבל הן באותה רוח.
עיקר הביקורת על המהלך, שפרטיו עדיין לא גובשו, הוא שהוא נובע מיצר נקמנות בבנקים. המתנגדים טוענים שהבעיה במשבר החולף בכלל לא היתה בנוסטרו, היא היתה במתן הלוואות לא ראויות לאנשים לא ראויים (ואיגוח אותן הלוואות). הטוענים נגדו שמדובר ביצר נקמנות בלבד, מביאים כראיה את העובדה שהרפורמה לא נוגעת ולא תחול על כמה מכוכבי המשבר: AIG, פרדי מאק ופאני מיי.

התוצאה: מניות הבנקים הגדולים נפלו בכל העולם (בכל העולם יש לבנקים חשיפה לבנקים בארה"ב). תשואות אג"ח ארה"ב ירדו כפי שקורה תמיד כאשר אי הוודאות עולה. אפילו הירידה במחירי הסחורות יוחסה לרפורמה. הטענה היתה שהמגבלות על הנוסטרו יצמצמו את מעורבות הבנקים במסחר בנגזרים על הסחורות, ועל כן יפחת הביקוש להם. לא לגמרי הגיוני, אבל כשמציגים רפורמת ענק ברמה של סיסמאות, לא צריך להתפלא שהיא מעיפה שבבים לכל עבר.

ד.    בעיות בהארכת הקדנציה של ברננקי
הקדנציה מסתיימת בסוף ינואר ועדיין לא נקבעה הצבעת סנאט לשם הארכתה. ברננקי זקוק ל-60 מתוך 100 קולות חברי הסנאט בשביל לזכות בקדנציה נוספת. ההערכה היא שהוא בסוף יקבל אותה (גם אם באיחור), אבל זה הולך להיות מאוד צמוד. מדי הרבה אנשים רואים בו אחראי לפרוץ המשבר (עת היה חבר בפד, גם אם לא עמד בראשו) ולטיפול קלוקל במשבר משהחל (נפילת ליהמן, חלוקת כסף לבנקים...).

התוצאה: שוב אי ודאות, שוב ירידת תשואות אג"ח.

דרך אגב, אם הארכת הקדנציה לא תאושר בזמן, מי שימלא את מקומו יהיה דונלד קון, חבר פד מוכר.

הוזלת מחיר החשמל
ע"פ דה מארקר, תעריפי החשמל צפויים לרדת בחודש הבא בשיעור של 10-12%. ההפחתה במחירי החשמל נובעת מכך חברת החשמל מעדכנת את סל הדלקים בו היא משתמשת לייצור החשמל. בעקבות העדכון (שהתעכב מאפריל 2009), גז טבעי, שהוא חומר גלם זול יחסית, יהווה כ-40% מסל הדלקים, מה שחוסך לחברה כ-2.2 מיליארד ₪ בשנה.
יש לציין עם זאת, שעדכון התעריפים עדיין איננו סופי וצפוי לעמוד תחת לחצים של גופים שונים במשק בניהם איגוד התעשיינים (שמשלמים תעריף שונה), חברת החשמל ויצרני החשמל הפרטיים. בנוסף, היום, בישיבת הדירקטוריון של חברת החשמל תבקש החברה ללא קשר לנאמר לעיל, לייקר את התעריפים על מנת לממן תוכנית חירום להקמת פרויקטים שיתנו מענה למחסור הצפוי בכושר ייצור החשמל בעתיד.

ההערכה שלנו היא שהתעריפים יוזלו אך בשיעור נמוך משהוצהר.
בכל מקרה, הפחתת מחיר החשמל ב-10% צפויה לתרום לירידה של 0.3% במדד המחירים לצרכן (סעיף החשמל מהווה כ-3% מהמדד), זאת לפני גלגול הפחתת עלויות הייצור לשאר סעיפי המדד. הסעיפים העיקריים שצפויים להיות מושפעים מירידת מחירי החשמל הם סעיפי המזון וההלבשה והנעלה בהם מהווה החשמל חלק ניכר מההוצאות על חומרי הגלם.

החלטות ריבית של בנק ישראל (יום ב) ושל הפד (יום ד)
אנו מעריכים שריבית בנק ישראל לא תועלה. בעיקר בגלל שהיא הועלתה כבר פעמיים ברציפות, וגם בגלל שברבעון הקרוב צפויים המדדים להיות שליליים באופן מצטבר.

השאלה לגבי החלטת הפד אינה נוגעת לריבית – ברור שהיא לא תועלה – אלא לנוסח ההודעה. ספציפית, האם יחזור הפד על האמירה שריבית הפד תישאר "נמוכה באופן חריג" על פני "זמן ממושך". או שמא ייבחר ניסוח גמיש יותר. למשל: "המדיניות תישאר מרחיבה במשך זמן ממושך". אנחנו מעריכים שבפד יחליטו שעדיין לא בשלה השעה לשינוי הנוסח.