דוח המשרות, פרוטוקול הפד, בנק ישראל מתערב 

דוח המשרות של ארה"ב בדצמבר
 
הדוח לו ציפה השוק במשך כמה שבועות טובים פורסם ביום שישי. זה אמור היה להיות דוח היסטורי שמציג חזרה של המשק האמריקאי לייצור משרות לראשונה לאחר שנתיים. מה מסתבר? שהדוח ההיסטורי היה בכלל לפני חודש. הירידה בת 11Kהמשרות בנובמבר תוקנה לאחור והפכה לגידול של 4K משרות. אלא שחגיגות שינוי הסימן ממינוס לפלוס התהפכו באחת, כאשר הסתבר שבדצמבר אבדו למשק האמריקאי 85K.
שיעור האבטלה נותר ברמה מאוד גבוהה של 10%. אבל הוא לא עלה רק בזכות יציאה של אמריקאים מיואשים משוק העבודה.
 
תגובת השוק הראשונית לנתון, שהתפרסם שעה לפני תחילת המסחר, היתה בדיוק כפי שניתן היה לצפות:
•         החוזים העתידיים הפכו מחיוביים לשליליים
•         התשואות, בעיקר בקצה הקצר, ירדו – משום שתגובת הבטן לנתון היתה הערכה שהפד ידחה את מועד העלאת הריבית הראשון. אבל מכיוון שלנתון אין השפעה על היצע האג"ח של ממשלת ארה"ב, ההשפעה על התשואות בקצה הארוך, היו מינוריות בלבד.
•         הדולר נחלש – בגלל ההערכה שמועד העלאת הריבית יידחה.
 
תגובת השוק הראשונית לנתונים התפוגגה עד מהרה. גם בגלל ההערכה שחלק מהירידה במספר המשרות נובע ממזג האויר הקשה של דצמבר (העובדה שמגזר הבניה, שעובדיו חשופים לשלגים ולסערות צמצם 50K מעובדיו בחודש שחלף, נחשבת לרמז לכך). גם בגלל שהנתון החודשי של המשרות מאוד תנודתי. וגם בגלל שאפילו הפסימיים בין החזאים לא ראו בנתון החלש הוכחה לצדקת טענתם. אף אחד – לא אנשי סימן השורש ולא אנשי ה-W – לא חושב שהחלה העצירה בצמיחה. ההתאוששות קיימת, היא מאוד חזקה, היא אפילו תימשך עוד כמה רבעונים עד שתעצר. הנתון הזה אינו הוכחה לכלום.
 
וזה לא שצריך להתאמץ למצוא נתונים בעייתיים בארה"ב. הנה, סתם דוגמא אחת, ביום שישי פורסם ששיעור המשרדים שאינם מאוישים בארה"ב עומד על שיא של כל הזמנים – 17%.
לא שבגלל זה אנחנו מעריכים שהאוויר ייצא לקראת סוף 2010 מבועת ההתאוששות הכלכלית. יש לנו סיבות טובות הרבה יותר, עליהן לא נחזור.
 
רדו מה-V!
 
פרוטוקול ישיבת הפד
פורסם במהלך שבוע שעבר.
החלטת הריבית הקודמת התקבלה פה אחד, אבל מבין שורות הפרוטוקול עולים סימני שאלה וחילוקי דעות של המשתתפים כמעט לגבי כל סוגיה כלכלית.
 
בין השאר, עדכנו תחזיות: צופים אינפלצית ליבה נמוכה בשנתיים הקרובות, צופים צמיחה גבוהה מהפוטנציאל ב-2010-2011 אבל רק בקצת (כלומר, האבטלה לא תרד כל כך מהר).
 
דנו בשאלה האם השוק המשני למשכנתאות יעמוד בסיום תוכנית רכישות ה-MBS ברבעון הראשון של השנה. הם בכלל לא בטוחים. חלק מחברי הפד הציעו להמשיך את התוכנית. חבר אחד אמר שצריך בכלל לקצר אותה. רכישות של אג"ח מגובה המשכנתאות הוא לא צעד התמיכה היחיד של הממשל האמריקאי בענף הדיור שמתקרב לסיום. גם להטבת המס לרוכשי דירות יש תאריך סיום (אחרי שהתוכנית כבר הוארכה פעם).
אנחנו לגמרי עם החברים החוששים – העליה במחירי הדירות בחודשים האחרונים נראית לנו תוצאה מלאכותית של התוכניות הממשלתיות (הכוללות גם עצירה של העיקולים בגלל סיבות טכניות), ולא תפנית אמיתית.
 
גם בשאלת האינפלציה, הם לא סגורים על עצמם. חלק ראו לנגד עיניהם סכנה אינפלציונית לנוכח כמויות הנזילות ששוטפות את השווקים, וחלק אמרו שהסכנה היא הפוכה – דפלציה.
 
על פי הקונצנזוס ריבית הפד תועלה לראשונה ברבעון השלישי של 2010. אלא שלא מעט מאילו שלא קונים את תיזת ה-V, רואים העלאה רק ב-2011.
 
...ובינתיים באירופה
לא הרבה יותר טוב. אם נדייק: בתחום שוק העבודה – רע בדיוק באותה מידה.
ביום שישי פורסם ששיעור האבטלה הגיע גם באירופה ל-10% (בישראל, 7.7%). אלא שבעוד בארה"ב הגיעו לשיעור הדו ספרתי כבר לפני שלושה חודשים, ומעריכים שהשיעור ימשיך לעלות, באירופה עוד לא הספיקו להתרגל והנתון של נובמבר שפורסם אתמול הוא שיא של 11 שנים.
שני נתונים חלשים מאוד באותו תחום ביום אחד – אחד באירופה, אחד בארה"ב. מי ניצח? הנתון החלש של ארה"ב. שערו של האירו זינק עם פרסום הנתון האמריקאי. או יותר נכון – הדולר נחלש.
 
בנק ישראל חוזר להתערב במסחר
על פי ההערכות רכש בנק ישראל במהלך שבוע שעבר למעלה מ-600 מיליון דולר בשלושה ימים נפרדים. בעיתונים יש פרשנות על פיה בנק ישראל שוב מלמד את הספקולנטים לא להתעסק איתו. שתי הערות לנושא זה:
ראשית, כמה פעמים צריך "ללמד לקח" (שמסתבר שאינו נלמד) עד שמגיעים למסקנה שמי שלומד את הלקח זה בנק ישראל?
שנית, כאשר ראשיהם של חדרי עסקאות במטח בבנקים טענו שהם לא רואים שום סימן לפעילות ספקולטיבית, ענו להם מבנק ישראל תשובה מפתיעה: לא טענו שיש כזו.
 
בנק ישראל מתערב מתי שהוא רוצה בכמה שהוא רוצה מאיזה נימוק שהוא רוצה. הוא לא חייב לתת דין וחשבון לאיש. למעשה, בשקט בשקט שונה לפני חצי שנה משטר שער חליפין בישראל והוא כבר לא נייד לחלוטין.
 
הבעיה היא שמרגע שנעלם הנימוק של "מלחמה בספקולנטים", אין שום דרך לבנק ישראל לדעת בטווח הקצר מהו שער החליפין "האמיתי" של השקל. התחזקות מהירה של השקל מול סל מטבעות – 3.5% בחודש החולף – היא אכן חריגה, ואולי היה הגיון למתן אותה (לשיטתו של בנק ישראל), אלמלא העובדה שהתערבות בנק ישראל אינה סימטרית. בחודש בו תהיה החלשות חריגה של השקל, לא סביר שנראה את הבנק מוכר מטח.
 
כל עוד המטרה המוצהרת של רכישת המטח היתה הגדלת יתרות המטח של ישראל – וזו היתה המטרה המוצהרת מראשית המהלך, במרץ 2008 ועד אביב 2009 – היה מקום להתערבות. מרגע שאין עוד מטרה ברורה ואין כל דרך לבחון את יעילות השיטה, לא ברור מה בנק ישראל מנסה להשיג ומדוע הוא חושב שיצליח לעשות זאת. נקודה אחרונה: עם כל העלאת ריבית בנק ישראל אנחנו מתקרבים לנקודה בה לרכישות המטח של בנק ישראל תהיה עלות משמעותית.