• קרנות המשקיעות באגרות חוב ממשלתיות, והן נקראות: אג"ח מדינה עם חשיפה למניות
• קרנות המשקיעות באגרות חוב קונצרניות, והן נקראות: אג"ח קונצרני עם חשיפה למניות
• קרנות המשקיעות באגרות חוב מכל סוג, והן נקראות: אג"ח עם חשיפה למניות
זוהי חלוקה עפ"י מנפיק האג"ח.
בנוסף לזהות המנפיק, קיימים עוד שני פרמטרים חשובים המתארים את אגרת החוב:
• הצמדה:
אגרות החוב יכולות להיות צמודות למדד המחירים לצרכן או לא צמודות.
זאת ועוד: אגרות חוב יכולות להיות צמודות למדדים אחרים (למשל בחו"ל) או למטבע זר כלשהו, אבל ברשימה המצורפת לא כללנו קרנות אלו מכיוון שבימים אלו "האפיק החם" נוטה יותר אל עבר האג"ח הצמוד למדד.
• מח"מ:
משך החיים הממוצע של האיגרת. אגרות החוב נבדלות זו מזו בתאריך הפידיון שלהן, בתנאי תשלום הריבית ומועד פירעון הקרן. עפ"י שלושת המשתנים הללו נקבע המח"מ של האיגרת.
קרן יכולה להודיע שהיא מחזיקה אגרות חוב קצרות (עד שנתיים לפדיון), בינוניות (2 עד 4 שנים לפדיון) או ארוכות (יותר מ- 4 שנים לפדיון) או שהיא אינה מתחייבת מראש באשר למח"מ האג"ח שיוחזק ע"י הקרן. במקרה כזה, מנהל הקרן יבחר בכל עת את המח"מ המועדף על ידו ו/או יחזיק בסוגים שונים של אגרות חוב.
ומאחר וקרנות אלו משקיעות גם במניות או בנכסים דומים, חשוב להתייחס גם לרמת החשיפה למניות:
• עד 10%:
הקרנות מחזיקות נכסים אשר יוצרים חשיפה מנייתית של לא יותר מ- 10% ולא פחות מ- 10%-.
• עד 30%:
הקרנות מחזיקות נכסים אשר יוצרים חשיפה מנייתית של לא יותר מ- 30% ולא פחות מ- 30%-.
• עד 50%:
הקרנות מחזיקות נכסים אשר יוצרים חשיפה מנייתית של לא יותר מ- 50% ולא פחות מ- 50%-.
לרשימת הקרנות לחץ: קרנות אג"ח עם מניות