פסגות
מבזק ידיעות זמן אמת
|
 |
|
הראלי נמשך, האמריקאים מסרבים להלאים
ביום שישי נפל קורבן נוסף למשבר הפיננסי העולמי. הנתון המקרו כלכלי שמזה שנים רבות מככב כבעל ההשפעה המשמעותית ביותר על שוק ההון האמריקאי (ולכן, העולמי), נזרק לתהום הנשיה. 633 אלף משרות איבד המשק האמריקאי במרץ, ובסה"כ 5.1 מיליון משרות מראשית 2008, והשוק לא מגיב. זה לא כל כך נעים לראות שוק שאדיש לאידוי כזה של משרות, אבל מה לעשות שלנתון אין כל חשיבות ואין בו כל מידע חדש. הבנו: מיתון קשה, אובדן מיליוני משרות, שיעור אבטלה שיגיע לרמות דו-ספרתיות. הכל כבר חזוי, הכל כבר מגולם, בואו נעבור הלאה.
והשוק אכן עבר הלאה. היום הסתיים עם עליה של 1%, וסגר בכך עליה של 25% בתוך שלושה שבועות. יתרה מכך, בניגוד לארבעת הראלי הקודמים שהיו ב-S&P, הפעם התלווה לו ירידה בתנודתיות, עליה במחזורים ועליה בביקוש למניות מסוכנות יותר – שלוש אינדיקציות לחוזקו של הראלי הנוכחי.
אז באמת נקודת השפל כבר מאחורינו?
תלוי איך מגדירים את "נקודות השפל".
• אם מדברים, למשל, על שפל בפעילות הכלכלית, התשובה היא, חד משמעית, לא. ברבעון השני ובשלישי צפויה במרבית המשקים המענינים אותנו התכווצות נוספת בתוצר, אחרי זו שנרשמה ברבעונים הקודמים.
• אם מדברים, לעומת זאת, על קצב הכיווץ בפעילות הכלכלית, אזי יתכן שהשיא אכן מאחורינו, וכיווץ התוצר ברבעון השני יהיה מתון יותר מאשר ברבעון הראשון (שטרם פורסם). דרך אגב, לפני רבעון ההערכה הרווחת היתה שקצב הכיווץ של הרבעון הרביעי דווקא יסמל את הנפילה החדה ביותר. עבר רבעון וההערכה זזה רבעון אחד קדימה.
• בהתאם למצב המשק, מצבן של הפירמות עשוי להיות רע יותר ברבעונים הבאים, אבל הדוחות הנוראיים ביותר אכן עשויים להיות אלו של הרבעון הראשון.
בשבועות האחרונים ניכר שיש האטה בקצב הירידה בפעילות הכלכלית, אבל היא עדיין יורדת. לא רק בארה"ב, גם במקומות אחרים בעולם, צצים אינדיקטורים גרועים פחות או אפילו חיוביים: החל מקצב מכירת כלי רכב בארה"ב ובסין שרשם עליה, עבור בעליה במדד מנהלי הרכש בפולין, ברוסיה, בהונג קונג, בהודו, בבריטניה ובספרד, וכלה בקצב מכירת הדירות בארה"ב ובבריטניה ובמכירת מלט בסין.
העליות הללו מוסברות:
• ברמות מלאים (של דירות, של מוצרים מוגמרים) שנמצאות בשפל של עשרות שנים,
• בנתוני מכירות של דירות וכלי רכב שנמצאים בשפל היסטורי, ושמקלים מאוד על עליה מהם
• בתוכניות התמרוץ הפיסקליות שמוכרזות בכל העולם. בפרט, ברכיב החזרי המס מתוך אותן תוכניות.
• בירידת מחירי הבנזין, שמגדיל את כוח הקניה של משקי הבית ושל העסקים
• בהגדלת כמות הכסף בכל העולם
• בירידת שיעורי ריבית שהובילו – בארה"ב, בעיקר – למימון מחדש של משכנתאות, ולכן להקלת מצבם של משקי הבית.
בישראל, לא ראינו עדיין אינדקטורים שמתיצבים, אבל זה רק בגלל שגם לא ראינו אותם יורדים בקצבים בהם ירדו בשאר העולם. כיווץ הפעילות הכלכלית בישראל מפגר אחר הקורה בארה"ב בשנה שלימה, ובחצי שנה – אחר הקורה באירופה. זה לא אומר שגם נצא מהמיתון הזה חצי שנה עד שנה אחריהם, אבל סביר שאינדיקטורים כמו הייצוא הישראלי, מדד הייצור התעשייתי והתעסוקה במשק, אכן יגיעו לשפל בנקודת זמן מאוחרת מזו שבה יגיעו מדדים אלו לשפל במדינות אחרות.
אז זהו, החל הראלי? שוקי מניות יכולים בכלל לעלות בסביבה של מיתון?
ראשית, אנחנו נוטים להעריך שעוד נראה ירידה דו ספרתית ברמה של מדדי המניות מהנקודה בה אנו נמצאים היום. לא בהכרח נרד את כל הדרך חזרה לנקודת שפל חדשה (למרות שזו ממש אפשרות), אבל עליות כל כך חדות בתוך פרק זמן כל כך מהיר כפי שראינו בשבועות האחרונים, מייצרים הזדמנות למימוש רווחים שמייצרת ירידות חדות יחסית.
התשובה המפתיעה לשאלה שבכותרת, היא כן. ואנחנו לא מדברים על עליות בשווקים שמנבאות את סופו של המיתון. אנחנו מדברים על עליות משמעותיות שמתרחשות על פני תקופות לא קצרות לפני תום המיתון. הדוגמא הקלאסית לכך היא בשנות השלושים: בשנים 1930-1933 סבלה ארה"ב מארבע שנים רצופות של התכווצות בתוצרה, שבמהלכן הצליחו שוקי המניות לעלות פעמיים בשיעורים משמעותיים. הראשונה היתה בקיץ 1932 אז עלו המניות ב-67% בתוך חודשיים. העובדה ששלושה רבעונים מאוחר יותר המניות חזרו את מרבית הדרך חזרה, פירושה אולי שהשוק טעה, ושלא ניתן ללמוד מכך לעתיד. אלא שהעליה החדה השניה מלמדת שלא נדרשת טעות בשביל ששוק המניות יעלה בתקופה שלה מיתון. החל מאביב 1933 הכפילו מחירי המניות את שווין במשך פחות משנה. מה שייצר את העליות היו הפעולות הממשלתיות באותה עת, שקיזזו חלקית את השפעת הירידה ברמת המינוף של משקי הבית ושל העסקים, שנמשכה עוד שנים לאחר שהמיתון כבר הסתיים. גם התוכניות הממשלתיות שמופעלות היום בכל העולם, יצליחו במוקדם או במאוחר לקזז את השפעת הפחתת המינוף שתלווה אותנו עוד שנים מהיום.
הריבית האפסית והזרמות העתק שמתבצעות בעולם לא יביאו עלינו צונאמי אינפלציוני?
בכל העולם רמות הריבית נמצאות בשפל של עשרות שנים אם לא בשפל של כל הזמנים. בחלק מהמדינות: ארה"ב, בריטניה, שוויץ ויפן, למשל, כבר החלו הבנקים המרכזיים לבצע הרחבה כמותית, קרי להזרים עוד כסף לשוק, באמצעות שאינם האמצעים הקונבציונאליים של הפחתת ריבית. בישראל הריבית בשפל של כל הזמנים (עם אפשרות לקביעת שפל חדש בישיבת בנק ישראל הבאה), אבל הבנק המרכזי עדיין לא עושה שימוש בהרחבה הכמותית.
התוצאה: עליה חדה בכמות הכסף בעולם: במדינות המפותחות נרשמה ב-12 החודשים החולפים עליה של למעלה מ-8% בכמות הכסף, במדינות המתעוררות עלתה כמות הכסף ב-13.4%. בישראל, נרשמה עליה בת 18% ב-12 החודשים החולפים.
תופעת לוואי של עליה מהירה בכמות הכסף, היא עליה בדיבורים על הסכנה האינפלציונית. אנחנו לא טוענים שהיא לא קיימת, אנחנו רק חושבים שהיא מאוד מוקדמת. הכסף שנשפך עכשיו בעולם, בסה"כ ממלא בור שאותו פער המיתון. כאשר הכספים הללו יחלו למלא את הבור ולבנות מעליו תלולית – או אז, נדע שהולכת להתרגש עלינו סכנה אינפלציונית. הסדר ההגיוני של השפעת העליה בכמות הכסף: (1) עליה במחירי הנכסים (2) עליה בפעילות הכלכלית (3) עליה במחירי הסחורות והשירותים. אנחנו עוד ממש לא שם.
תוכנית האב של הבנקים המרכזיים בעולם היא לספוג את כל עודפי הנזילות הללו במהירות וביעילות ברגע שיהיה סימן שאותו בור שפער המיתון, הולך ומתמלא והופך לתלולית של אינפלציה. זו התוכנית, אבל ג'ון לנון כבר אמר: "המשברים הפיננסיים הגדולים ביותר קורים כאשר נגידים מנסים לפתור את המשבר הפיננסי הגדול הקודם". הנה הבעיה: יפן היתה המדינה הראשונה שכבר לפני שנים הגיעה לריבית אפסית והחלה בהרחבה כמותית. כשמנתחים היום מדוע לא הצליחה לצאת מהמיתון ארוך השנים שלה, אחד ההסברים הוא שהם העלו את הריבית ברגע שצץ הניצן הראשון של הצמיחה. לא מן הנמנע, שהלקח נלמד והנגידים היום יחששו למהר ולהעלות את הריבית עם הסימן הראשון לשחר של יום חדש. המשמעות היא שכאשר כבר ייראו סימנים ברורים להתאוששות, צריך יהיה לעשות שימוש אלים בצעדים מרסנים, על מנת למנוע הדרדרות אינפלציונית עולמית. שורה תחתונה: אנחנו לא בטוחים שלנגידים השונים יש תוכנית טובה לצאת מהסיפור. אנחנו מעריכים, שבניגוד למחזורים כלכליים קודמים בהם הועלתה הריבית בארה"ב, באירופה או בישראל, הפעם – כאשר היא תועלה – היא תועלה בקצב מאוד מהיר. לא רבע אחוז בחודש במשך מספר חודשים, אלא העלאות חדות יותר של למעלה מאחוז, לרבות העלאות שלא ימתינו עד מועד הישיבה הקבוע בלוח השנה. אבל כאמור, נדאג לבעיה הזו כשנגיע אליה, ואנחנו מעריכים שזה לא יקרה השנה.
בארה"ב
ביום שישי ביקשו מספר בנקים שקיבלו סיוע מממשלת ארה"ב להשתתף בתוכנית ולרכוש נכסים רעילים מבנקים אחרים. כל מטרת התוכנית היתה להוציא את הנכסים הרעילים ממאזני הבנקים, לא להוסיף עליהם! איך הגענו למצב הזה?
כפי שכתבנו בשבועיים האחרונים, התוכנית מעמיסה את רוב רובו של הסיכון על כתפי משלם המיסים, ומתחייבת לתת את רוב רובה של התשואה למשקיע המשתתף בתוכנית (השאריות, יועברו למשלם המיסים). האינטרס של הבנקים להשתתף כרוכשים בתוכנית הזו הוא כפול: הם גם יהנו מההסדר הנדיב שניתן למשקיעים הפיננסיים האחרים, ובנוסף – יהנו גם מהסדר נדיב אחר: אם ימצא את עצמו תקוע עם עוד נכסים רעילים, הממשל ייחלץ להגנתו (פעם שניה). שהרי הכל על חשבונו של משלם המיסים.
ולמה כל זה קורה? בגלל שהאמריקאים שבויים בתדמית של עצמם בעיני עצמם. האמריקאים עושים כל מה שהם יכולים כדי לא להיקלע למצב שייקרא "הלאמה". לכן, במקום להשית את הנטל על כתפי משלם המיסים ולהבטיח להם את האפ-סייד העתידי, באמצעות העברת הבעלות אל העם, הם מוותרים על קבלת המניות. גם מממנים את הסיבוב וגם לא נהנים מהתקבולים העתידיים מהפרטת הבנקים.
בישראל
לממשלה החדשה בישראל ברור שצריך לעשות, שצריך להנפיק תוכניות, ושהן צריכות להיות גדולות ומרחיקות לכת, כי אחרת לא נצא מהמשבר. אז זהו, שלא. זה לא המשבר שלנו, ואף תוכנית ישראלית – מבריקה ומוצלחת ככל שתהיה – לא תוכל להוציא אותנו מהמשבר אם האמריקאים לא יצאו ממנו קודם. המגבלה האפקטיבית של ישראל, היא ארה"ב.
ורד דר
כלכלנית ואסטרטגית ראשית, פסגות בית השקעות
Disclaimer
דוא"ל זה הוא דוא"ל פנימי לעובדי חברת פסגות, אשר לאחר דיונים ממושכים בחברה הוחלט להעבירו גם אלייך. בהיותו דואר פנימי, שיועד – במקור – לעיניהם של עובדי החברה בלבד, הוא עלול לסבול מהעדר תקינות פוליטית, מהתחכמויות מיותרות ומבדיחות פנימיות (לעיתים כאלו הנהירות רק לכותב המדור).
על מנת שלא לסכן את מטה לחמו של המחבר, נבקשך לא להפיץ את הדוא"ל לגורמים עוינים.
(אם אתה נמנה, בפוטנציה, עם אותם גורמים עוינים, נבקשך להשמיד את הדוא"ל עם הגיעו).
|
|
|
קרנות נאמנות / ניהול תיקי השקעות / גמל ו השתלמות / תעודות סל / ברוקראג' ושירותי מחקר
|
 |
|
פרסום זה אינו מהווה הצעה לרכישת יחידות בקרנות ו/או לביצוע עסקאות ואינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או מס המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים לכל אדם. רכישת יחידות נעשית בהתאם לתשקיפי הקרנות. שבתוקף ולדיווחים המיידיים. אין בתשואת הקרן בעבר כדי להבטיח תשואה דומה בעתיד*
|
מוקד מקצועי
ליועצים
03-7968999
|
|
דוח זה הינו רכושה של פסגות בית השקעות בע"מ (להלן-"פסגות"), אין להעתיק, לשכפל, לצטט, לפרסם בכל אופן או פעולה, דפוס, צילום, הקלטה, העתקה את הדוח, או כל חלק ממנו ללא קבלת אישור בכתב ומראש. הדוח מבוסס על נתונים שהיו גלויים לציבור ושפורסמו על ידי פסגות ו/או החברות המוזכרות בדוח (להלן - "החברות") בתשקיפים, דוחות כספיים, הודעות לבורסות לניירות ערך, פרסומים בכלי התקשורת ובכל דרך אחרת ועל בסיס הענפים בהן פועלות החברות והנחות שנעשו על בסיס מידע, פרסומים ונתונים אלו. המידע, הפרסומים והנתונים מהמקורות הנ"ל הונחו כנכונים ודוח זה המסתמך עליהם אינו מהווה אימות או אישור לנכונות נתונים אלו. המידע המופיע בדוח זה מעודכן למועד פרסומו לראשונה ואינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע זה או אחר, וכן אינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות והפרטים המופיעים בו והדעות האמורות בו עשויות להשתנות ללא מתן הודעה נוספת. ניתוח זה משקף את הבנתנו ביום עריכת דוח זה. מודגש כי אין פסגות ו/או עובדיה אחראים למהימנות המידע המפורט בדוח, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או להשמטה, שגיאה או ליקוי אחר בדוח. פסגות לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרמו משימוש בדוח זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע שבדוח זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. פסגות ו/או חברות בנות שלה ו/או חברות הקשורות אליה (להלן - "התאגידים") ו/או בעלי שליטה ו/או בעלי עניין במי מהם עשויים להחזיק עבור עצמם ו/או עבור מי מלקוחות התאגידים הנ"ל ניירות הערך של מי מהחברות, ו/או עשויים להיות בעלי שליטה ו/או בעלי עניין במי מהחברות. כמו כן, עשויים מי מהנ"ל לפעול בניירות הערך של מי מהחברות נשואי דוח זה,על בסיס יומי או אחרת, לשמש כחתם לניירות הערך כאמור, לפעול מעת לעת במכירתן ו/או ברכישתן, חרף האמור בדוח זה , הן בזמן פרסומו והן לאחר פרסומו. אין לראות בדוח זה שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות והתאמה אישיים וספציפיים ללקוח תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו המיוחדים והאחרים, מצבו הכספי, נסיבות ומטרות השקעתו המיוחדים של כל אדם. אין להעביר דוח זה לצד ג' כלשהו.
|
|
יועצי השקעות 
